החוק, אשר מסדיר את זכאותם של נכים שנפגעו בעת ועקב שירותם הצבאי הנו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959 [נוסח משולב] ("חוק הנכים"). חוק הנכים הינו חוק סבוך, מסורבל ומורכב, ולכן רצוי מאוד לפנות לייעוץ משפטי בטרם הגשת התביעה למשרד הבטחון.

חוק הנכים חל על חיילים המשרתים בשירות סדיר, בשירות מילואים, בשירות קבע, חיילים משוחררים, שירות במשמר הגבול, עובדי השב"כ והמוסד, שוטרים וסוהרים. החוק מעניק זכויות רחבות גם לבני משפחתו של הנכה מדרגה ראשונה: אשתו (לרבות ידועה בציבור), ילדיו, הוריו ואחיו. חשוב לציין כי חוק הנכים שולל קבלת פיצוי משני מקורות, כלומר, קבלת פיצוי ולו חלקי בלבד מאחד המקורות, מונעת גביית פיצוי מהאחר. כך למשל, אם הנכה זכאי עקב נכותו גם לקבלת תגמולים מהביטוח הלאומי, עליו לבחור בין קבלת תגמוליו מביטוח לאומי לבין קבלתם ממשרד הביטחון. אין מניעה שהנפגע יגיש תביעתו הן על פי חוק הביטוח הלאומי והן על פי חוק הנכים, וייתכן שיוכר כנכה על ידי שניהם, אולם בכל מקרה לא יזכה לכפל תשלומים ועליו יהיה לבחור לקבל קצבה רק מאחד מהם.דוגמה נוספת ושכיחה הינה חייל אשר נפגע בתאונת דרכים שארעה ברכב אזרחי. במקרה זה יוכל החייל לבחור בין תביעה ממשרד הביטחון על פי חוק הנכים לבין תביעה אזרחית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד) כנגד חברת הביטוח. יצוין, כי במקרה של תאונת דרכים שארעה לחייל ברכב צבאי, עליו להגיש את תביעתו מכוח חוק הנכים בלבד.

הנכות הנתבעת ממשרד הבטחון יכולה להיות קשורה לתאונה, למחלה, לפציעה ולמאמץ פיסי ניכר במהלך השירות. במסגרת זו ניתן להכיר גם בנכות הנובעת ממחלת נפש עקב תנאי השירות, וכן בהחמרה של מחלה או של מצב רפואי קודם כתוצאה מתנאי השירות או עקב טיפול רפואי לקוי שניתן במהלך השירות.

במידה ונקבעה לנפגע נכות קבועה בשיעור 10% – 19% הנפגע זכאי למענק חד פעמי. במידה והנכות שנקבעה הינה בשיעור 20% ומעלה – הנפגע זכאי לקבל קצבה חודשית וכן הוא זכאי לטיפול רפואי, לשיקום מקצועי ולסל הטבות נרחב.

נפגע שהוכר כנכה ע"י קצין התגמולים ונקבעה לו נכות נמוכה לרבות 0%, רשאי להגיש תביעת החמרה, כאשר חלה החמרה כלשהי בנכות שהוכרה ונקבעה לו. במקרה זה יוזמן הנכה לבדיקה בפני ועדה רפואית שתבחן האם אכן חלה החמרה במצב הרפואי ותקבע את נכותו של הנפגע בהתאם.

ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון עד 3 שנים לאחר שחרורו של הנפגע מן השירות הצבאי שבמהלכו אירעה המחלה או הפגיעה. קצין התגמולים רשאי להאריך את התקופה הזו כאשר החבלה נרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צה"ל או ברשומות אחרות המתנהלות ע"י המדינה.
אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר, תתיישן הזכות בתום התקופה. בתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות), התשי"ז – 1956, מופיעה רשימת מחלות ספציפיות בתוספת, שלגביהן מוארכת תקופת ההתיישנות. חייל בשירות סדיר יוכל להגיש את התביעה למשרד הביטחון כבר בסמוך לפני השחרור מצה"ל. חייל בשירות קבע יכול להגיש את התביעה למשרד הבטחון בכל עת במהלך השירות.

אין ספק כי מדובר בחוק סבוך ומורכב ואשר על מנת כי הנפגע ימצה זכויותיו למול משרד הבטחון- פנייה לעורך דין מיומן ובקיא בחוקים ובפסיקה הקיימים בתחום זה תביא לתוצאות משמעותיות ובעלות חשיבות מכרעת.

גם כאן, כמו מול המוסד לביטוח לאומי, אנו נלווה אתכם החל משלב מילוי הטפסים הנדרשים להכרה כנכה על ידי משרד הבטחון, נכין אתכם לועדה הרפואית ונלווה אתכם אליה, נייצג בוועדות ערר על החלטות של קצין תגמולים, ככל ונדרש לכך, והכל עד שתמצו את מלוא זכויותיכם מול משרד הבטחון.